החלטתי בכל זאת לכתוב פוסט קצר אחרי המשחק.
אני מדבר על כיווצי השרירים של לברון.
אני לא משתמש בזה כתרוץ, ומי שחושב שכן יכול לקפוץ לי (הנה, מנחם שוב מנבל את פיו!). פציעות הן חלק מהמשחק.
אבל הנה כמה עובדות.
כשאריק ספואלסטרה הוציא את לברון עם 7:03 דק' שנשארו ברבע השלישי פערתי עיני: הוא א-ף פ-ע-ם לא מוציא את לברון בשלב הזה של המשחק, ובמיוחד כשהמשחק שקול. חוסר מיזור האוויר ב-AT&T סנטר (ואני לא מאשים את הפלח שהוא עשה זאת בכוונה, כמו שרד אורבך עשה פעם נגד הלייקרס!) שהפך את האולם למין סאונה, השפיע במיוחד על לברון, הידוע בהסטוריית כיווצי השרירים שלו.
באותו רגע לברון הרגיש כיווץ שנעלם תוך 4-5 שניות אבל הוא הרים ידו לצאת. הטריינר עבר על שריריו והוא היה מוכן לחזור כמעט מיידית.
שהוא לא שיחק את כמעט ה-5 הדקות האחרונות אתם יודעים. הוא שיחק במשחק 7 דקות פחות ממוצע הדקות שלו (ס"ה 32:53 דק').
בחמש הדקות האחרונות הוא חטף כיווץ קשה ולא היה מסוגל לשחק.
בסיום המשחק עתונאים סובבו את ה-CUBICLE שלו בחדר ההלבשה לשאלות.
"כן. שתיתי הרבה מים".
"כן, לקחתי כדורי מלח".
"לא, מעולם לא השתמשתי בסטרואידים, ואני ניבדק כמה פעמים בשנה מרצוני על כך בגלל בעייה בריאותית אחרת "(אגב, אין כל קשר בין לקיחת סטרואידים וכיווצי שרירים כפי שהרבה גולשים שמחו להודיע שוב ושוב; סטרואידים פשוט מגדילים את מסת השריר ואז יש יותר סכוי לכיווצי שרירים, אבל הסטרואידים עצמם לא קשורים לכיווצי שריר).
אתם רוצים להאשימו בלקיחת סטרואידים? אז צריכים להאשים גם את אסף בולט בלקיחת סטרואידים ולמחוק את כל שיאיו, וניתן להאשים כל שחקן NBA מקובי ועד פול ג'ורג' וראסל ווסטברוק בלקיחת סטרואידים. למה להיעצר עם לברון, שהיה ילד מסיבי כבר בגיל 14?
הכיווצים עברו, והוא ישחק מחר.
"IT SUCKS AT THIS POINT OF THE SEASON TO GET CRAMPS"
"בקשתי בדקותיים האחרונות מ'ספו' שיכניס אותי שוב אבל הוא סרב".
גם כינין המצוי במי טוניק מסייע רבות בבעיות כיווצי שרירים
לברון אחד הגדולים אי פעם, הוא כבר הוכיח את זה במספר הזדמנויות, זכה בתארים, סחב קבוצות לגמר ועשה דברים שרק שחקנים גדולים עושים.
העניין הוא שלברון פשוט נראה פתטי. תסחוב את עצמך חזרה לספסל יא חתיכת תינוק מגודל, 2.10 של שרירים וצריך ששני אנשים יסחבו אותו.
בגלל זה אנשים שונאים את לברון, כי למרות כל הכשרון הזה, משהו דפוק לו במוח והוא חייב את כל הדרמה הזאת.
אוהדי ההיט יכולים להתנחם בזה שלמאמן שלהם יש ביצים.
איזה גבר! עוד לא קראתי את המאמר אבל בדיוק רציתי לדעת על הנושא הזה יותר (פייר חשבתי שאולי וזאנה יכתוב על זה אבל אתה גם דר' אז אני מבסוט)
איך אתה מסביר את זה שהוא היחיד שסבל מכך? וייד, בוש, ריי אלן, דאנקן, פארקר, דיאו וג'ינובלי שיחקו את אותו מס' הדקות כמו לברון ואף יותר מכך ואף אחד מהם לא סבל מהתכווצות שרירים.
"איך זה שרק הוא סבל…"???
לא קראת את הפוסט? הדוק מסביר שידוע שישנה לו נטייה לכיווצי שרירים. זה גינטיקה. כמה סובלים מכיווצים יותר מאחרים.
חבל שמשחק כזה משובח הסתיים ככה…
הגיע לנו סיום יותר ספורטיבי מזה, ספק גדול אם ס"א הייתה מנצחת עם לברון על המגרש
יופי של פוסט
האמת? חיכיתי לזה.
התכווצות שרירים בעיקר ברגליים היא בעייה מוכרת לכל ספורטאי ובעיקר לאלו שמאמצים מאד את הרגליים.
עבדכם הנאמן היה סובל מאותה הבעייה של מנחם והפיתרון לאכול שקדים כמה שעות לפני השינה. שקדים עשירים במגנזיום ואתם מקבלים את החומר טבעי נאטוראל:))
כיווץ לא רצוני צריך להיפתר באותה השניה שהוא קורה. צריך למתוח מייד את השריר בשביל לשחרר את הכיווץ ואז לעסות מעט את השריר ולתת לו לנוח ולהחלים! לברון חזר מהר מדיי אחרי הכיווץ והמתיחה הראשוים וזה עלה למיאמי במשחק! נכון שניתן לחזור דיי מהר מהבעייה הזו לפעילות אבל כמו שאמרתי בבלוג, הייתי מוותר על לברון גם במשחק הבא עם הייתי ספולס. בוא נקווה שלא ייסבול יותר מהתכווצויות כי זה לא אותו המשחק בלעדייו.
גלישת בגלים מאמצת מאד את שרירי השוק והרגליים עובדות בזוויות לא שיגרתיות כשיורדים גל בתוך הארכופים של הגלשן בדאוונווינד ובחזרה לגל ואז שוב בירידה מהגל המצב חוזר לרגיל. לפני שבועיים בערך היתה צפונית עם גל נחמד ועבדכם הנאמן שכבר שחט כמה גלים וקפץ די הרבה הגיע למצב של עומס ייתר על שריר השוק. בעליי לגל נמתח השריר וירדתי מהר למים למתוח. כמובן שהגל הפך אותי ותוך ההתכבסות מתחתי את השריר. הבעייה היתה שכשהתיישרתי התכווץ השריר בשוק השנייה:) אחרי שמתחתי גם אותו יצאתי לנוח ולעסות את השרירים ושוב למים.
שקדים גם מצויינים לחציל
מומי ממליץ באחריות על 12 שקדים לפני השינה
מומי שמח שהד"ר מנחם חזר למרות שמומי לא הבין חצי מילה מהפוסט
לא שווה לקחת סטאוראיד זה לא בריא לגמבות
Earvin Magic Johnson @MagicJohnson · 10h
The Spurs & Heat fans thought that was hot, '84 we played 4 games, '85, 3 games & '87 , 3 games in the Boston Garden with those same temps!
יאללה נמאס מההתבכיינות
כולם שיחקו באותם תנאים
1:0
רק שיגמר 4:0
זה הכל
באותם תנאים ועוד עם איידס, הכי קשה
בגלל האיידס התכווצה לו הרגל?
תודה על הפוסט
ב 1985 בוסטון שחטו את הלייקרס 148 – 114 במשחק הראשון
זה נקרא טבח יום הזכרון
הלייקרס ניצחו את במשחק הבא ולקחן אליפות בגארדן במשחק 6
מומי זוכר חגיגות האליפות כאילו זה היה אתמול
במשחק השני קארים קלע 30 נק' עם 15 ריב' ו-5 חס', אני מקווה שכריס בוש יחליט לעשות אותו דבר
סיכוי גדול יותר שלברון יעשה את זה. כריס בוש? קשה לי להאמין…
Interesting, thanks
http://blacksportsonline.com/home/wp-content/gallery/lebroning/LeBroning-14.jpg
גדול
הספרס ניצחו את משחק 6 ב׳ אוקלהומה בלי פארקר, שמשחק על קרסול וחצי כבר שבועיים. אני כבר לא מדבר על ג׳ורדן הקודח…
החום השפיע על שני הצדדים, ומי אני הפסידה כי לא ניצלה 20 איבודי כדור של הספרס כדי לפתוח פער.
בקיצור מנחם – כשאת בוכה את לא יפה. היה ללברון 6 ימים להיערך פיזית לגמר אחרי שניצחו את המזרח החלש להחריד, אין מקום לתירוצים.
תישן עם סבון ליד המוח שלך גם.
סהכ עוד פציעה של שחקן…ביג דיל !! סן אנטוניו הייתה מנצחת גם אם הוא היה משחק
חוצמיזה כאחד שהוא ספורטאי התכוווציות זה משהו שחוזר כך שיש סיכוי לא רע שהמנוחה לא תספיק ולא נראה אותו גם במשחק מס 2 וחבל
כמה נודניקים יש פה זה לא ייאומן (או איך ששימי אומר זה בלתי יאומן)
כמו שהגשש אמרו
קורה, קרה, קרינו, ייקרה, יכול לקרות לכולם…
ביג פאקינג דיל
הוא טוב
לא קרה כלום
לצערי הם עדיין ייקחו אליפות
ו LB יגיע עם עודף מוטיבציה להוכיח לכולם ולסתום פיות
אני אומר נהיה בשקט ולא נעיר את ה BEAST
דר לס, תודה על ההסבר
מה לגבי הידיעה של אנליסט יאהו (Adrian Wojnarowski) על דיוויד בלאט וסטיב קר?
שבת שלום
מנחם, התבלבלת, סבון עושה כיווצי שרירים בידיים.
מה שסן אנטוניו צריכים למשחק הבא זה:
1. להגביל את כמות הקליעות החופשיות שמקבלים אלן, לואיס ובוש.
לא הגיוני שכמעט בכל יציאה על חסימות מדורגות/פיק-רול, השלישיה הזו תימצא את עצמה לזריקה חופשית. במשחק הבא, מיאמי יקלעו 90% מהזריקות הללו, לא 50%, זה מה שמאפיין את ההיט-ניצול מיטבי של מצבים, כשהם חייבים נצחון. להזכיר: מיאמי בכל אחת מ3 האליפויות שלה, הפסידה את משחק 1 של הגמר.
2. לשמור על הכדור, עוד משחק עם 20 איבודים וזה תבוסה ביתית.
אין לי ספק שפעם הבאה לברון ו-וייד ינצלו את זה למתפרצות קטלניות, הם יבואו חדים כרגיל למשחקי מאסט-ווין.
3. משחק ההתקפה. הספרס לא יכולים להסתמך על אחוזי 3 כאלו. ההתקפה שלהם בבית כמעט תמיד יותר זורמת, עם תנועה בלתי פוסקת והנעת כדור מעולה. הפעם זה לא קרה.
הם צריכים לשחזר את זה ממשחקי הבית מול הבלייזרס והת'אנדר, לפחות למשחק ביתי אחד גדול. זה מתחיל מהפיק-רול הקטלני של פארקר, הוא צריך לעשות אותו יותר החלטי וחד. הם לא מפסידים כשההתקפה שלהם עובדת כמו מכונה משומנת.
לגבי מיאמי, הנה האפשרויות שלהם לקחת את הת'ריפיט:
לנצח משחק 7 בסן אנטוניו. משחק 7 על האליפות בAT&T סנטר מול הניסיון והווינריות של פופ דאנקן פארקר ג'ינובילי… קשה מאוד, אפילו למיאמי.
בהנחה שהם לא רוצים להגיע לשם, האפשרויות שלהם:
1. לנצח 3 משחקים ברצף, את משחקים 2,3,4, ואת משחק 6 בבית. וואלה אני מתקשה לדמיין איך מנצחים את הספרס 3 פעמים רצוף, אבל אפשרי.
2. לנצח את משחק 2. אז לנצח 3 ברצף את משחקים 4 5 ו6.
(זה אומר לנצח את סן אנטוניו בשני משחקי הבית שלה, משחק 2 ומשחק 5. נראה לי סופר-דופר-קשה לנצח בAT&T בשני המשחקים במיוחד אחרי שמיאמי כבר נתנו משחק חוץ משובח, והפסידו)
3. מיאמי יפסידו את המשחק השני, ואז ינצחו 4 ברצף, את משחקים 3,4,5,6. כמו ב2006. קשה מאוד ולא סביר כ"כ, כמו גם האפשרות שהם ינצחו 4 ברצף החל ממשחק 2. אבל שוב-אפשרי.
כלומר האופציה הכי סבירה היא הראשונה:
שמיאמי יעשו מהפך, ינצחו את שלושת המשחקים הבאים, יעלו ל3-1, ויסיימו את זה במשחק 6.
שאר האפשרויות נראות לי לא סבירות כ"כ (לנצח את הספרס במשחק 7 בחוץ, או לנצח בשני משחקי חוץ רצופים בסן אנטוניו, או לנצח אותם 4 ברצף).
כל הכבוד. אהבתי את התגובה שלך. היחיד שאשכרה מתיחס כאן לכדורסל ולא לכל הבולשיט מסביב.
לזבוח אוהדי בוסטון זה בולשיט?
מה שאני לוקח מהמשחק הוא הצטוט הבא:
״ביקשתי מספו בשתי הדקות האחרונות שישיב אותי אך הוא סרב״
אני הייתי בטוח שהכוכבים דוגמת קובי, לברון וכרמלו קובעים בעצמם מתי יכנסו ומתי ייצאו…
לא ידעתי שספו קובע חילופים.
בשתי דקות האחרונות הבחור ישב כמו סמרטוט מחוסר חמצן על הספסל. "ביקשתי להיכנס" זה סיפור לנייקי כדי להמשיך לשתות את האוכל של עניי אמריקה עם נעליים ב 200 דולר.
בעיית ההתכווצויות אינה פיזיולוגית אלא פסיכולוגית. לברון נחנק כשקשה לו וזה ידוע. ההתכווצויות קרו לו רק פעמיים בקריירה ובשתיהן זה היה בגמר. ובמצב שהקבוצה השנייה נכנסה למומנטום והוא שומט יתרון.
אני עדיין חושב שהוא יצירה כימית.
טוב… יש פה כמה עובדות לא נכונות
קרה לו גם מול אורלנדו בגמר המזרח ונגד דטרויט בחצי גמר מזרח.
אז להגיד שזה קורה לו רק בגמר זה לא נכון.
כמו כן זה קורה לו מדי פעם בעונה הרגילה אבל אין לזה את הזרקור כמו בפלייאוף.
בקיצור הדיון הזה מיותר לגמרי בתכלס..
לברון לא צריך להוכיח שום כלום, אני לוקח אותו על כל קומבינציה אחרת של 2 שחקנים אחרים U NAME IT ..
"בעיית התכווצויות השרירים אינה פיזיולוגית אלא פסיכולוגית"… ואנשים עוד מתפלאים כאן מדוע אני מאבד את זה, אחרי שאני כותב מאמר שלם על הגורמים להתכווצויות שרירים, שהיא מערכת ההגנה הלא רצונית של השרירים.
אני לא מבין גדול, אבל ראיתי אנשים שבברור בגלל מצבי לחץ נתפס להם הרגל, אז גם אם זה גנטי, עדיין לחץ יכול להשפיע, ואני לא מביע דעה על מה שקרה ללברון.
וכדי שלא תתהפך עלי כהרגלך, אז אני רק אציין שלאשתי נתפס הרגל כמעט כל פעם שהיא לחוצה, 100% בגלל זה! גם אם זה בא מגנטיקה , לחץ משפיע.
מישהו רוצה להתנדב לספר לנו על מה השניים דיברו?
דובי, דעתך חשובה כאן (!) חחח ..
http://bleacherreport.com/articles/2087135-kobe-bryant-and-michael-jordan-have-private-dinner-at-beverly-hills-steakhouse?utm_source=facebook.com&utm_medium=referral&utm_campaign=programming-national
יש אך ורק נושא אחד ששני האגואים האלה יכולים לדסקס בפרייבט :
למי יש יותר גדול.
ג'ורדן חושב לחתום בלייקרס וליצור ביג ת'רי של קובי-מייקל-סאקרה.
איך לברון נראה כמו הטנק שהוא נראה בלי סטרואידים? או בלי לקיחת הורמון גדילה? צריך להיות תמים בשביל לחשוב שזה רק גנטיקה או חדר כושר…